במיה היא ירק מיוחד במינו – או שאוהבים אותו מאד, או שלא אוהבים בכלל. אי אפשר להישאר אדישים לירק המיוחד הזה, אך במרקם המיוחד שלו, הרירי משהו, טמונה הסגולה הגדולה שלו, והיא מועילה לא מעט בריפוי מערכת העיכול. ממש כך.

במיה היא ירק שאוהב לשחות בהרבה רוטב עגבניות, ויש אין ספור מתכונים שנעשה בהם שימוש בירק זה. במיה היא למעשה תרמיל קטן, המכיל זרעים קטנים ונימוחים, שניתן לבשל אותו בצורות שונות וברטבים מגוונים.

איך מנקים במיה ומכינים אותה לבישול

כדי להכין במיה ולנקות אותה יש לעקוב אחר השלבים הבאים:

1. יש לחתוך את העוקץ, אבל להקפיד שהתרמיל ישאר סגור
2. יש לחתוך אותו בקו המחבר בין הכובע של הבמיה לבין התרמיל
3. יש לשטוף את הבמיה במים קרים
4. יש ליבש את הבמיה בשמש (בצורה המסורתית) או בעזרת מגבת נייר עבה

לאחר פעולות הניקוי וההכנה הללו, ניתן להתחיל להכין מהבמיה מאכלים שונים. יש להתחיל בטיגון הבמיה במחבת עם קצת שמן, ולהפוך אותם עד שיטוגנו מכל הצדדים. לאחר מכן מכינים את הרוטב.

הרוטב הקלאסי לבמיה הוא רוטב על בסיס עגבניות, וזה הולך כך:
לרסק כמה עגבניות טריות, לדלל במים, מלח, פלפל וסוכר לפי הטעם ולהוסיף שום (לאוהבי שום בלבד). מביאים את הרוטב לרתיחה, מוסיפים את הבמיה, ומבשלים על אש קטנה עד שהרוטב מסמיך והבמיה רכה מאד.

במיה – אוכל בריא

במיה ידועה כמאכל שעוזר בריפוי המעיים, מעבר לתכונותיו התזונתיות המועילות. הבמיה מכילה כמות גדולה של ויטמינים מועילים כמו ויטמין A ויטמין E, C, K. בנוסף, מכילה הבמיה גם כמות מינרלים כגון: ברזל, סידן אשלג, נתרן, מנגן, אבץ ועוד מינרלים חיוניים לגוף. הבמיה נטולת שומן לחלוטין ודלה בקלוריות, אך עשירה בערכים תזונתיים שונים. את פרי הבמיה הצעיר ניתן לאכול גם לא מבושל. הבמיה מפחיתה את ההיתכנות של כולסטרול, סוכרת, השמנה ואף סרטן במעי הגס.

לבמיה יש ערך גדול לניקוי צינור העיכול משאריות של שומנים, פחמימות וכולסטרול, רעלים שונים, בקטריות וכדומה. באכילת במיה באופן שוטף פועל צינור העיכול באופן אופטימאלי, והדבר מסייע לריפוי ולשמירה על בריאות ריריות צינור העיכול.

לשאלה איך מנקים עובש, יש שתי תשובות בסיסיות: איך לנקות עובש לאחר שהתגלה, ואיך למנוע מעובש להיווצר. במאמר זה נתמקד בשתי השאלות, וננסה לתת לכם פתרונות מעשיים גם למניעת העובש וגם כיצד להיפטר ממנו במידה וכבר הופיע כגון סופחי לחות – יבשנים.

איך מנקים עובש בחדרי אמבטיה ובקירות הבית

עובש הוא מונח המשמש לאפיין מגוון של פטריות המתפתחות במצבים ובמקומות שונים. עובש מופיע כתוצאה מלחות או רטיבות מתמשכת והוא נמצא בעיקר בחדרי אמבטיה, בקירות הצמודים אליהם או במקומות שבהם יש חדירת לחות מהגג, מהקירות עצמם וכדומה. עובש הוא גם מפגע אסתטי וגם מפגע בריאותי, כי הוא למעשה מקום התרבות של חיידקים העלולים לגרום למחלות, ובעיקר בקרב ילדים ואנשים מבוגרים. מעובש כזה ניתן להיפטר בדרך די קלה, וללא התמחות מקצועית כל שהיא.
שלבי הניקוי של עובש הם:

1. הכנת התערובת – יש להכין תערובת ניקוי הכוללת 1/3 כוס אבקת הלבנה, 1/2 כוס אקונומיקה ו 4 ליטר של מים. יש לערבב היטב.
2. שפשוף המקום הנוגע – יש לשפשף היטב את המקום הנגוע בעובש. במידה ומדובר בשטח גדול ניתן להשתמש במטאטא בעל שערות קשיחות, שאותו יש לטבול בנוזל הניקוי שהכנתם ולקרצף את המקום. במידה ואתם מנקים את התקרה חובה להשתמש במשקפי מגן, כדי לא לחשוף את הפנים והעיניים לנוזל הניקוי.
3. שטיפה במים – לאחר הקרצוף והרג הפטרייה, יש לשטוף את המשטח במעט מים ולהמתין להתייבשותם.
4. צביעת המשטח מחדש – לאחר התייבשות המים מומלץ לצבוע שכבה של צבע יסוד מקשר ולהמתין לייבושו. לאחר מכן, יש לצבוע בשכבה עליונה בצבע נגד עובש שימנע את הישנות התופעה בעתיד.

בעת הניקוי יש לפעול לפי כללי הבטיחות הבאים: יש ללבוש כפפות הגנה מגומי, כדי למנוע מגע נוזל הניקוי על הידיים, ויש להשתמש במשקפי מגן בעת הקרצוף של העובש מן הקיר.

מניעת עובש בבתים ובמקומות נוספים

על מנת למנוע היווצרות עובש יש לדאוג לאוורור של החדרים והמקומות, שבהם יש סיכוי להתפתחות עובש. מקומות אלה הם חדרים צפופים וחשוכים או מקומות שבהם יש חשש לרטיבות או ללחות בדרגה גבוהה. על מנת לעשות זאת, מומלץ להשתמש במכשירי איוורור, כגון ונטות בחדרי שירותים ובמטבחים ביתיים, מאווררים תעשייתיים במקומות גדולים יותר כדוגמת מפעלי תעשייה, מחסנים, בתי מלאכה שונים, מבנים לצרכים חקלאיים וכדומה.

גם במטבחים גדולים מומלץ להתקין מאווררים, מכיוון שמקומות אלה מייצרים לחות גבוהה, העלולה עם הזמן לגרום להופעת עובש, ודבר זה עלול להיות מסוכן ביותר, כאשר מדובר במקום להכנת אוכל לאנשים רבים.

מאווררים תעשייתיים ניתן למצוא כיום בגדלים ובהספקים שונים על פי הצורך. מאווררים אלה מאד יעילים נגד לחות והיווצרות עובש, הם אמינים ועמידים לשנים ארוכות, גם כשהם עובדים במאמץ מתמשך לאורך שעות רבות במשך היום.

ארטישוק הוא מאכל מאד טעים, והוא משמש גם כתוספת לסלטים שונים, וגם כמנה בפני עצמה. ארטישוק מאד טעים, והוא נחשב למזון בריא וללא קלוריות רבות. ארטישוק ניתן להגיש כשהוא שלם, ולקלף את עליו בזמן האכילה, או שניתן לעשות שימוש רק בלב הארטישוק לצרכי הכנת מאכלים שונים ומגוונים.

למרות יתרונותיו הרבים של הארטישוק הוא צומח בצורת עלים היוצאים מן הלב, וככאלה הם נפרדים ונפתחים בעת ההבשלה. ברווחים שבין העלים עלולים להסתתר חרקים ותולעים שונים, שיש לדאוג להוציא אותם, וזאת גם מטעמי נקיון וגם מטעמי כשרות, למי ששומר על אכילת אוכל כשר. על פי ההלכה אין לאכול מיני חרקים, ולכן ישנה הוראה ברורה לנקות את כל סוגי הירקות העלולים להכיל בעליהם חרקים כדוגמת: כרובית, חסה, תירס, פטרוזיליה, ארטישוק וכיוצא באלה.

איך מנקים ארטישוק – תהליך הניקוי

1. במידה ואתם מעוניינים להגיש את הארטישוק לאכילה, כשהוא כולל את העלים, יש לבשל אותו במים רותחים לכמה דקות. פעולה זו תמית את החרקים, ואלה יצופו על המים.
2. במידה ואתם מעוניינים לעשות שימוש בלב הארטישוק בלבד, יש להסיר את כל העלים, ולהשליכם לפח, ולאחר מכן לטבול את הארטישוק במים חמים, כדי להבטיח כי לא מסתתרים חרקים קטנים בלב הארטישוק.
3. במידה ואתם עושים שימוש בארטישוק קפוא יש לנקות אותו בצורה דומה. יש להסיר כל עלה בנפרד, ולשטוף במים על מנת לוודא, כי אין תולעים או חרקים אחרים הדבוקים אליהם, ורק לאחר מכן לבשל את הארטישוק.

איך מנקים ארטישוק כהכנה לבישול

כדי להכין ולנקות ארטישוק לקראת בישול יש שתי שיטות עקריות:

• שיטה ראשונה – יש לתלוש את העלים החיצוניים ולהסיר עם סכין את העלים הפנימיים. יש לסלק את רוב העלים כדי להגיע ללב הארטישוק. לאחר מכן, יש להפריד עם סכין את שאריות העלים (הקונוס שנוצר מהעלים), ובעזרת כף להסיר את הפלומה שבלב. לאחר מכן יש לקצר את הגבעול ולקלוף אותו בזהירות.
• שיטה שנייה – יש להניח את הארטישוק על משטח עבודה, ולחתוך את העלים קרוב לבסיס. בעזרת כף יש להסיר את העלים הדקים והפלומה, או לחתוך את הלב לרבעים, ולסלק העלים והפלומה הדקה. את הלבבות יש לשפשף בלימון, כדי שלא ישחירו, ולהכניס לקערת מים עד לרגע הבישול.

דגים הם אחד ממוצרי המזון שבכל חברה ותרבות כמעט נעשה בהם שימוש. בשר הדג נחשב למאד בריא, והוא מכיל ערכים תזונתיים רבים, הוא אינו גורם לכולסטרול והוא מאד מומלץ לאכילה על ידי דיאטניות ורופאים כאחד. מדג ניתן להכין סוגים שונים של מאכלים החל מבישולו, טיגונו, צלייתו, הכנת מרקים מדגים, הכנת סלטים עם דגים, הכנת ממרחים מדגים וכיוצא באלה. המשותף לכל מיני המאכלים הללו, הוא שיש לנקות את הדג לפני הכנתו, שכן דג מכיל חלקים, שאין לאכול אותם, ולמעשה ניקוי הדג משאיר לנו את הבשר הטעים בלבד. מכיוון שיש מיני דגים רבים הרי שמלאכת הניקוי לא תמיד זהה, אך יש כמה שלבים, שכל דג חייב לעבור כדי שיהיה נקי.

איך מנקים דג ומכינים אותו לבישול

ניקוי והכנת דג לבישול מצריך את השלבים הבאים:

1. הסרת הקשקשים – יש מספר כלים, שמיועדים להסרת קשקשים: סכין משוננת, מקשקשת מקצועית ומזלג. השרת הקשקשים נעשית בניגוד לכוון קשקשי הדג מהזנב לכיוון הראש. הסרתם מאד חיונית, כדי שלא להיתקל בהם בפה בזמן הארוחה. לאחר הסרתם יש לשטוף הדג במים זורמים, כדי לסלק את כל השאריות.
2. הסרת סנפירים – ניתן לחתוך את הסנפירים בעזרת מסור חיתוך מקצועי או על ידי מספריים או סכין חדה. הסנפירים שמסירים הם: סנפירי הגב, הצד, השת והבטן, וניתן לחתוך גם את הזנב. על החיתוך להתבצע כמה שיותר קרוב לגוף הדג, אך בלי לפגוע בבשר עצמו.
3. ניקוי פנים הדג – ניקוי פנים הדג הוא פשוט, אך מצריך עבודה עדינה, כדי לא לפגוע באברים הפנימיים שלו, ובמיוחד בכיס המרה, שפגיעה בו תפזר חומר מר, שיהרוס את טעם הבשר. יש להתחיל בחיתוך עמוק באזור הזימים, ולאחר מכן יש לחתוך לאורך הדג מאזור סנפיר השת. על חיתוך זה להיות מאד עדין. לאחר מכן, מוציאים את הקרביים של הדג והזימים על ידי הכנסת שני אגודלים לתוך הדג באיזור הבטן, והחלקתם עד לאזור השת. לאחר מכן יש לשטוף את חלל הבטן של הדג במים לסילוק שאריות דם. ניתן לשמר את ביצי הדג (במידה וזו נקבה), ולבשל אותן בנפרד למעדן מעולה.

למי שרוצה לעשות פילוט הדג (הכנת פילה דג), יש לדלג על שני השלבים האחרונים, ומיד לאחר הסרת הקשקשים יש לבצע חתך עמוק עד לעצם השדרה אחרי מכסה הזימים, מלמעלה למטה. לאחר מכן, יש לעשות חתך עמוק לכל אורך הדג מהראש לזנב. ולאחר מכן יש לחפור עם סכין את בשר הדג לרוחב הדג, וכמה שיותר צמוד לעצם השדרה עד לאיזור הבטן. כדי להשיג נתח פילה נוסף, יש לחזור על פעולות אלה בצידו השני של הדג.